למה לא משעמם לנו יותר?
שמתם לב שלא משעמם לנו יותר? באמת, אנחנו חיים כל הזמן בהסחות דעת, תכניות טלוויזיה, רדיו, רעש, המסכים מקיפים אותנו בכל מקום, מרצדים מהסחת דעת אחת לשנייה, ואולי אתם שואלים את עצמכם מה רע בזה?
בעיני יש ערך מאוד גדול לשעמום, כן, כן. לפעמים בשעמום אתה מוצא את עצמך מהרהר, מתבונן, הולך לטיול בתוך הראש שלך ונותן למחשבות לרוץ לכל הכיוונים. היום לא היה יכול להיכתב שיר כמו "סע לאט" של אריק איינשטיין, שיר שכולו הרהורים ומחשבות של אנשים באוטו, היום הם פשוט היו מוציאים טלפונים ניידים ולא היה שיר.. כשאנחנו משתעממים, חולמים בהקיץ, מהרהרים, אנחנו רואים באמת את מה שיש סביבנו, אנחנו מתמקדים בדברים קטנים, אנחנו מתבוננים לעומק.
אני זוכרת שכשהייתי ילדה והלכתי לישון אצל סבא וסבתא בשבת, הייתי מתעוררת מוקדם ולא רציתי להעיר ולא היה לי מה לעשות, אז פשוט הייתי יושבת בסלון ומתבוננת בתמונות שעל הקיר וממש הולכת לטיול בתוך כל תמונה, מפליגה בהרהורים וסרטים שיצרתי לעצמי, עד היום אני זוכרת את המחשבות האלו והרבה ממי שאני היום קשור לדמיון שאפשרתי לו להפליג רחוק בתוך כל תמונה.
מישהו מכם זוכר את ההרגשה של להתבונן בשיירת נמלים? לבדוק מה כל נמלה עושה ואיך היא סוחבת..
אז למה זה חשוב בכלל? המוח שלנו מתפתח כשהוא יוצר לעצמו שבילים של מחשבות, הרהורים, דמיון, הוא פשוט "מתאמן" על חשיבה יצירתית ועמוקה.
תחשבו על מה קורה היום, הילדים שלנו לא משתעממים אף פעם, אין להם הזדמנות להרהר, לחלום בהקיץ, לדמיין, מיד דוחפים להם מסך ביד, או מול העיניים והם מוקפים ברעש תמידי. הם לא מאמנים את עצמם בלהעסיק את הראש שלהם בדמיון, בסרטים שהם יוצרים לעצמם בתוך הראש, בהתעמקות ובפוקוס. לא בטוח שהילדים שלכם בכלל שמים לב לתמונות שעל הקיר או לכל מיני דברים אחרים בסביבתם, די בטוח שהם לא רואים בכלל את הנמלה.. איך אפשר לדרוש מילד שגדל בהתעסקות תמידית ברעש ובמסך מרצד לשים לב לאנשים אחרים סביבו? להיות קשוב לרגשות שלהם ולהיות ער לתחושות ורגשות של אחרים בסביבתו ולא רק לעצמו? איך מפתחים את יכולת האמפתיה לסביבה כשאתה כל הזמן מפוקס באיזה משחק וירטואלי או תכנית.
אני לא נגד טכנולוגיה, להפך, אבל, יחד עם ההתפתחות, אסור לנו לשכוח שלנו, כבני אדם, יש את היכולת לנהל את המחשבות שלנו ואנחנו אחראים למוח שלנו ולאדם שאנחנו וגם לדרך שבה אנחנו עוזרים לילדים שלנו לפתח את היכולות האלו אצלם, ועל מנת להתפתח רגשית כאדם עמוק, יצירתי, חכם, אמפתי, רגיש. יש צורך להתבונן בחיים, להתבונן בסביבה ולגלות דברים קטנים ונפלאים. יש ערך גדול בלראות, להקשיב, וגם לחוות לפעמים שקט, שהרי רק שם המוח מתחיל להפעיל את היכולת היצירתית שלו למצוא את המחשבות שלו והדמיון וההרהור והאכפתיות לכל מה שמעבר לעצמו.
תנו לעצמכם ולילדים שלכם את האפשרות לחוות סוגי גירויים אחרים מלבד רק התבוננות במסכים, תנו מקום לגירויי מחשבות ודמיון פנימי. תשתעממו קצת לפעמים.. (:
